להתחיל בצעד
שנמצא בידיים שלנו.

בחרו טענה אחת שקיבלתם, פתחו את הפרסום המקורי ורשמו מה נאמר בו במפורש.

ליד הסתברות כתבו: מי מעריך, איזו תוצאה, עד מתי ובאילו תנאים. אם פרט חסר, ציינו זאת.

אם שיתפתם טענה שהתבררה כחלקית, פרסמו תיקון באותו הקשר עם המקור וההבדל המרכזי.

בחרו מקור אחד, הזמינו כמה אנשים וקבעו שתי שאלות: מה למדנו ומה עדיין לא יודעים.

בחרו גישה אחרת במפת העמדות ונסחו את הטיעון החזק שלה באופן שבעל העמדה היה מזהה.

חלקו את התפקיד למשימות. סמנו מה משתנה בפועל, מי מאשר תוצאה ואילו מיומנויות דורשות חיזוק.

שאלו אילו כלים מאושרים, איזה מידע מותר להזין ומי אחראי לבדוק תוצאות לפני שימוש.

כאשר שירות נעזר בהחלטה אוטומטית, בררו אם יש גורם אנושי, הסבר ודרך מעשית להשגה.

בדקו הרשאות שכבר נתתם. השאירו גישה רק למה שנחוץ למשימה שאתם מבינים.

בתהליך משמעותי, הגדירו מי בודק את התוצאה, באיזה שלב ומה עוצר ביצוע לא תקין.

בררו מהי מדיניות השימוש, איך מלמדים בדיקת מקורות ומה נעשה כדי להגן על מידע של תלמידים.

הדגימו יחד תשובה מועילה ותשובה שדורשת בדיקה. תרגלו פנייה לאדם כשמשהו מבלבל או מטריד.

בחרו הצעה או מסמך ושמרו את קישור המקור. בבדיקה הבאה חפשו שינוי במעמד, לא רק כותרת חדשה.

נסחו בקשה קונקרטית לשקיפות, אחריות או פיקוח. צרפו מקור אחד ושאלה שאפשר לענות עליה.

חפשו בערוץ הרשמי הרלוונטי הליך פעיל ואת מועד ההגשה. אין להסתמך על הזמנה ישנה.

בקשו שיחה על מטרת האימוץ, מדידת תועלת, חלוקת הרווח ושינויים בעומס העבודה.

בדקו מהו המסלול המאושר בארגון, מי מקבל את הדיווח ואיך מתועד הטיפול. מידע רגיש מחייב מסלול מתאים.

בדקו מה הגוף מבקש, מי מממן אותו, אילו תוצאות הוא מציג ומה עמדתו במחלוקות.

בחרו תוצאה ניתנת לבדיקה: קבלת מדיניות כתובה, תיקון מידע או הוספת ביקורת לתהליך.

רשמו לעצמכם מתי לחזור למקור או לפעולה. סימון ברשימה זו אינו יוצר תזכורת אוטומטית.